sábado, 31 de diciembre de 2016

Los sefardíes israelíes ya pueden volver a ser españoles

Publicado el 17/06/2016 en el blog del Real Instituto Elcano


La Ley 12/2015, de 24 de junio, en materia de concesión de la nacionalidad española a los sefardíes originarios de España, promovida por el entonces ministro de Justicia Alberto Ruiz Gallardón, es el gesto histórico con el que culmina el proceso de reconciliación de España con sus sefardíes. Dicho proceso comenzó en 1900 cuando el senador Ángel Pulido inició un acercamiento hacia los sefardíes, fruto del cual el Gobierno autorizó la apertura de sinagogas en España. Prosiguió en 1910 con la fundación de la Alianza Hispano-Hebrea en Madrid y en 1920 con la constitución de la Casa Universal de los Sefardíes. Se sumó el Real Decreto de 20 de diciembre de 1924, marco jurídico que permitió durante la Segunda Guerra Mundial que algunos diplomáticos españoles ofrecieran protección consular a los sefardíes que habían obtenido la nacionalidad española al amparo de ese Decreto. En 1976, ya en plena transición, la Reina visitó la sinagoga de Madrid y en 1990 se concedió el Premio Príncipe de Asturias de la Concordia a las comunidades sefardíes por su fidelidad hacia Sefarad. Antes de la aprobación de esta ley, ya existían vías para que los sefardíes obtuvieran la nacionalidad española, pero tenían que residir en España como mínimo dos años y se veían obligados a renunciar a su anterior nacionalidad, algo que para los israelíes hacía que aquella opción fuese inexistente.
La ley fue concebida con las mejores intenciones. Buena muestra de ello es el bellísimo preámbulo que expone las razones que subyacen a la ley. El articulado resultante, en cambio, es fiel reflejo del miedo a la avalancha de solicitudes (se hablaba entonces en términos de millones) que se produjo en el período entre el anuncio de la ley y su redacción final. No obstante, creo no equivocarme al decir que es el único caso de aprobación por unanimidad con apoyo de todos los partidos políticos sin excepción. Por cierto, Portugal siguió los pasos de España, pero promulgó la Ley en una fecha anterior y con unos requisitos y un procedimiento mucho más sencillos. Da la impresión de que Portugal estaba dispuesta a recibir con los brazos abiertos a la avalancha de israelíes a los que veía como emprendedores que pudieran contribuir al crecimiento del país.
En Israel, las enormes expectativas que se crearon desde el momento en que se empezó a hablar de la Ley se vieron frustradas por unos requisitos y un procedimiento que los israelíes interpretaron como un mensaje contradictorio, opuesto a la intención de la ley. La prensa se cebó en críticas, que sumadas a la enorme desinformación producida durante el tiempo transcurrido hasta que se aprobó finalmente, así como la dificultad a la hora de interpretarla, llevaron a la mayor parte de los israelíes sefardíes, candidatos en potencia a españoles, a renunciar a intentarlo.
La Embajada de España en Israel ha desempeñado un papel fundamental a la hora de explicar la ley, empezando por una rueda de prensa cuando se aprobó, y siguiendo con diversas presentaciones de la ley en el Instituto Cervantes. Y hablando del Instituto Cervantes, dado que los exámenes de conocimiento del español DELE A2 y la prueba de conocimientos constitucionales y socioculturales de España (CCSE) son un requisito de la ley, la mejor manera de saber cuántos israelíes están en trámites para solicitar la nacionalidad es contabilizar cuántos se ha inscrito en dichos exámenes. Según el Instituto Cervantes, desde octubre de 2015, mes en que se aprobó la ley, se han inscrito en las pruebas unas 180 personas. Se estima que al finalizar el año sumarán en total unas 350 o 400 personas, un porcentaje ínfimo de los sefardíes en Israel.
Dos circunstancias me colocan en esta encrucijada burocrática. En primer lugar, tengo una estrecha vinculación con la Federación de Comunidades Judías de España (FCJE), a la que pertenece la Comunidad Judía de Madrid que ha sido la mía mientras he vivido en esa ciudad. La ley concede un peso especial a la FCJE como interlocutor del Estado español para las cuestiones relacionadas con el judaísmo. En segundo lugar, soy traductora jurada, la única residente en Israel.
Sólo ahora empiezan a llegar a los notarios españoles los primeros expedientes de solicitud procedentes de Israel. Esperemos que sean comprensivos con las especiales circunstancias de los solicitantes israelíes, unos solicitantes que tienen que soslayar obstáculos burocráticos difíciles de resolver porque a menudo necesitan documentos de países con los que Israel no tiene relaciones diplomáticas.
A los israelíes que se quejan por tener que aprender español y cultura española para pasar los exámenes (a pesar de haber seguido usando la lengua castellana durante cinco siglos fuera de España) les digo que lo miren desde el lado positivo: ganan una lengua hablada por casi 500 millones de personas, la segunda lengua más hablada del mundo. A fin de cuentas habrá en Israel una colonia de españoles que no han vivido nunca en España, pero que conocen la lengua y la realidad del país y que, sobre todo, sienten un especial cariño que les ha permitido mantener el recuerdo de Sefarad vivo en la lengua y las costumbres durante 500 años.


הישראלים צאצאי ספרד יוכלו לחזור להיות אזרחי ספרד


 ב-17/06/2016  Real Instituto Elcano-פורסם בספרדית ובאנגלית בבלוג של ה




חוק 12/2015 מיום 24 ביוני, המעניק אזרחות ספרדית לצאצאי יהדות ספרד, שקודם על ידי שר 
Alberto Ruiz Gallardón המשפטים דאז
 הוא מחווה היסטורית המשלימה את תהליך הפיוס של ספרד עם הסֶפָרְדִיאֶס שלה. תהליך זה החל בשנת 1900      Ángel Pulido עם יוזמתו של הסנטור 
להתקרב לסֶפָרְדִיאֶס, שתוצאתה היתה אישור ממשלתי לפתיחת בתי כנסת בספרד. בשנת 1910 נוסדה ה 
Alianza Hispano-Hebrea
הברית ספרדית-עברית) במדריד ובשנת 1920  הוקם ה)
- Casa Universal de los Sefardíes,
הבית האוניברסלי של הסֶפָרְדִיאֶס.  בתאריך 20 בדצמבר  1924, התווסף צו מלכותי, המסגרת המשפטית שאפשרה במלחמת העולם השנייה לכמה דיפלומטים ספרדים להציע חסות קונסולרית לסֶפָרְדִיאֶס שקיבלו אזרחות ספרדית על פי אותו צו. בשנת 1976, בד בבד עם המעבר לדמוקרטיה, ביקרה המלכה בבית הכנסת במדריד ובשנת 1990 העניק נסיך אסטוריאס את ה
-Premio de la Concordia 
לקהילות הספרדיות עבור נאמנותם לספרד. לפני אישור חוק זה, כבר היתה מסגרת משפטית לצאצאי יהדות ספרד שאפשרה להם לקבל אזרחות ספרדית, אך הם נאלצו להתגורר במדינה במשך שנתיים לפחות ולוותר על האזרחות הקודמת שלהם, דבר בלתי מתקבל עבור ישראלים

החוק נולד מהכוונות הטובות ביותר. המבוא הנפלא המפרט את הסיבות לחוק הוא הוכחה לכך. הנוסח שהתקבל, לעומת זאת, משקף את הפחד ממבול הבקשות (היו דיבורים על מיליונים) שהתפתח בתקופה שבין ההכרזה על חוק לבין הנוסח הסופי שלו. עם זאת, אם איני טועה, זהו המקרה היחיד בו אושר חוק פה אחד ונתמך על ידי כל המפלגות ללא יוצא מן הכלל. פורטוגל אגב, הלכה בדרכה של ספרד, אך חקקה חוק במועד מוקדם יותר שהדרישות בו וההליך פשוטים הרבה יותר. ככל הנראה, פורטוגל שמחה לקבל בזרועות פתוחות את המוני  הישראלים שבהם היא רואה יזמים היכולים לתרום לצמיחת המדינה

בישראל, הונמכו הציפיות העצומות שהתעוררו מרגע שהחלו לדבר על החוק באמצעות דרישות והליך שהישראלים מפרשים כמסר הפוך המנוגד לכוונת החוק. בתקופה שחלפה עד לאישור החוק נשמעה ביקורת נוקבת בהעיתונות ולצידה נפוץ מידע מטעה רב. אלה, לצד הקושי לפרש את החוק, שיכנעו את מרבית הישראלים צאצאי יהדות ספרד, שהיו מועמדים פוטנציאליים לקבלת אשרחות ספרדית, לוותר מראש

שגרירות ספרד בישראל מלאה תפקיד מרכזי בהסברת החוק, למשל בארגון מסיבת עיתונאים מיד עם אישור החוק, לצד אירועים שונים במכון סרוונטס שבהם החוק הוסבר. ואם כבר מזכירים את מכון סרוונטס, היות ומבחן ידיעת השפה הספרדית
A2 DELE
ומבחן הידע על החוקה והתרבות הספרדיות
(CCSE)
הן דרישות על פי החוק, הדרך הטובה ביותר לאמוד את מספר הישראלים המגישים בקשה לקבלת אזרחות היא מספר הנרשמים לבחינות אלה. על פי מכון סרוונטס, מאוקטובר 2015, החודש שבו אושר החוק, נרשמו לבמבחנים כ -180 אנשים. ההערכה היא כי עד סוף השנה נגיע אולי למספר שנע בין 350 ל-400 אנשים, אחוז מזערי של הספרדיאס בישראל.

שתי נסיבות הציבו אותי בצומת בירוקרטית זו. ראשית, הייתי חברת הקהילה היהודית במדריד כאשר חייתי בספרד, קהילה הנמנית עם הקהילות השייכות לפדרציית הקהילות היהודיות של ספרד
(FCJE)
ועל כן יש לי מערכת יחסים קרובה איתם. החוק נותן משקל מיוחד לחוות הדעת של ה
-FCJE
כגורם מרכזי בנושאים הנוגעים ליהדות. שנית, אני מתורגמנית מושבעת
, Traductora Jurada,
המוכרת על ידי משרד החוץ הספרדי והיחידה המתגוררת בישראל

רק עכשיו מתחילות להגיע הבקשות הראשונות מישראל לנוטריונים הספרדים. יש לקוות שהם יתחשבו בנסיבות המיוחדות של המבקש הישראלי, שנדרש להתבגר על מכשולים בירוקרטיים רבים כדי להשיג מסמכים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל

לישראלים המתלוננים על כך שהם מחוייבים ללמוד את השפה והתרבות הספרדיות כדי לעבור את הבחינות (למרות שהם שמרו על השפה הקסטיליאנית במשך חמש מאות שנים מחוץ לספרד) אני אומרת שייראו את הצד החיובי: הם זוכים בשפה מדוברת על ידי קרוב ל -500 מיליון בני אדם, השפה השנייה בעולם. בסופו של דבר תהיה בארץ מושבה של הספרדים שמעולם לא חיו בספרד, אך הכירים את השפה ואת המציאות בספרד, ובעיקר מרגישים אליה חיבה מיוחדת, אותה חיבה שגרמה להם לשמור בשפה ובמנהגים שלהם את 
הזיכרון של ספרד   במשך 500ה שנה


sábado, 9 de enero de 2016

רשימה של גופים המשתפים פעולה עם הפדרציה של קהילות יהודיות בספרד

רשימה של גופים המשתפים פעולה עם
הפדרציה של קהילות יהודיות בספרד
ינואר 2016

הפדרציה של קהילות יהודיות בספרד הגיעה  לאחרונה להסכם עם כמה גופים, אקדמיים ואחרים כמו גם אישים בישראל אליהם יוכלו לפנות המעוניינים על מנת להוכיח את מוצאם הספרדי. רשימת גופים אלה, שסביר  כי תתרחב בעתיד, הינם:

שם

מס' טלפון
מייל

עונה על דרישת
המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי, הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן
מזכירות המרכז לחקר הלאדינו
03-5344448
03-5317242
·       אישור ידע בלדינו וחקטיה
·       המוצא הספרדי
·       קשר מיוחד עם ספרד
המכון לחקר יהדות ספרד והאנוסים, המכללה האקדמית בנתניה
שלמה בוזגלו, מנהל המרכז
054-4564555
·       דוח מנומק
·       המוצא הספרדי
פרופסור דב כהן, הפקולטה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן
דר׳ דב הכהן

052-7245757


·       דוח מנומק
·       המוצא הספרדי
פרופסור אליעזר פאפו, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון ורב הקהילה היהודית בסרייבו
דר' אליזר פאפו
054-5335690

·       דוח מנומק
·       מכתב המלצה
·       המוצא הספרדי

·       המוצא הספרדי
אירגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים
אוריה
02-5472930
·       מכתב המלצה
·       המוצא הספרדי
ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים (ע"ר)
מגי כהן
02.5455129
052-4799377
·       מכתב המלצה
·       המוצא הספרדי
הרב ברוך גרשון, הרב הראשי לשעבר של הקהילה היהודית במדריד ותושב בישראל
רב ברוך גרשון

·       מכתב המלצה
·       המוצא הספרדי

הפדרציה תיזום שיחות כדי להוסיף לרשימה לעיל את עמותת יהודי טורקיה המשולבת בפדרציה הספרדית בישראל. כמו כן  תפנה הפדרציה לרב הראשי של ירושלים, שלמה עמאר, ותבקש ממנו לשתף פעולה בהנפקת תעודות המעידות על המוצא הספרדי של המעוניינים. הפדרציה תקבל גם החלטות של בתי הדין הרבניים ומכתבים חתומים על ידי הרבנים הראשיים של הערים בישראל, וזאת בתנאי שינמקו את מוצאם הספרדי של המבקשים.

כל אחד מהמסמכים הנ"ל מהווה הוכחה למוצא הספרדי, ובלבד שהמסמך מאומת על ידי נוטריון ונושא אפוסטיל כדין. כמו כן יאפשר כל אחד מהמסמכים הנ"ל למעוניין, לקבל תעודת מוצא ספרדי, חתומה על ידי נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד, תעודה עם ערך הוכחתי מיוחד כפי שמצוין בחוק.



miércoles, 9 de diciembre de 2015

מאיפה מתחילים?


מאיפה מתחילים?

1.     תנשמו עמוק, זה הליך בירוקרטי, מסע ארוך שדורש סבלנות והתמדה. בהצלחה!

2.     יש לי עוד זמן להגיש בקשה? החוק נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2015 לשלוש שנים והוארך עד אוקטובר 2019. לאחר מכן לא תהיה אפשרות לפתוח בקשה.

3.     תרשמו במכון סרוונטס ל-2 המבחנים: שפה (DELE-2A)  ותרבות (CCSE). אם אתם זקוקים לכך, תרשמו לקורסי הכנה של מכון סרוונטס (קטינים ומבוגרים מעל גיל 70 לא צריכים לעמוד בתנאי זה).

4.     תכינו את המסמכים המעידים על זיקה מיוחדת לספרד. למשל:
ü     אישורי לימודים בהיסטוריה ותרבות ספרדית שהונפקו על ידי מוסד ציבורי או פרטי מוכר.
ü     הוכחת ידע בלאדינו או שפת ה"חקטיאה" - ראו רשימת הגופים המשתפים פעולה עם הפדרציה של קהילות יהודיות בספרד.
ü     היכללותו של המבקש או של אבותיו הישירים ברשימות של המשפחות הספרדיות המוגנות על ידי ספרד אשר בהקשר למצרים וליוון הן מוזכרות בצו של ה-29 דצמבר 1948, או של אחרים שהתאזרחו בדרך מיוחדת של הצו המלכותי של ה-20 בדצמבר 1924.
ü     מילוי פעילויות צדקה, תרבותיות או כלכליות לטובת ספרדים או מוסדות ספרדיים או בשטח ספרד, כמו גם פעילויות התומכות במוסדות שמטרתם מחקר, שימור והפצה של התרבות הספרדית.
ü     כל דבר אחר אשר יוכיח בבירור קשר מיוחד לספרד. למשל:
ü  להיות נשוי לאזרח ספרדי,
ü להחזיק במניות של חברה ספרדית,
ü להיות בעלים של בית או נכסים אחרים בספרד,
ü מגורים של לפחות 6 חודשים בספרד,
ü להיות חבר במרכז תרבות או מרכז ספורט בספרד.
ü להיות חבר במועדון הספריה של מכון סרוונטס בתל אביב..
כל אלה תבחנה כמכלול.

5.     תכינו את המסמכים המעידים על מעמד של SEFARDÍ. למשל:
ü     אישור של הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד – משקל מיוחד.
ü     ראו רשימת הגופים המשתפים פעולה עם הפדרציה של קהילות יהודיות בספרד.
ü     הוכחת שימוש בלאדינו או "חקטיאה" - ראו רשימת הגופים המשתפים פעולה עם הפדרציה
ü     תעודת לידה או תעודת נישואים "כתובה" מסורתית לפי חוקי קסטיליה, המגורשים וכדומה.
ü     דוח מנומק עם מחקר גנאלוגי מסודר - ראו רשימת הגופים המשתפים פעולה עם הפדרציה
ü     כל דבר אחר שיוכיח בבירור את מעמדו של המבקש כיהודי ממוצא ספרדי.
כל אלה תבחנה כמכלול.

6.     תכינו את מסמכי הזיהוי:
א.     דרכון מלא (לסרוק את כל העמודים של הדרכון)
ב.     תעודת לידה או תמצית רישום ממרשם האוכלוסין עדכניים (תוקף תעודה זו שישה חודשים).
ג.      תעודת מרשם פלילי שתקף בחו"ל (לאחר הבקשה המשטרה שולחת את התעודה לקונסוליה של ספרד והמעוניין אוסף את התעודה מהקונסוליה). תוקף תעודה זו שישה חודשים. תעודה עם תאריך לא תקף לא תתקבל.
ד.   עבור קטינים צריך לבקש autorización בקונסוליה של ספרד (consular.telaviv@maec.es) ולקבל מבית הספר אישור לימודים. את המוצא ה-sefardí ואת הזיקה המיוחדת לספרד העכשוית מוכיחים דרך ההורים).

7.     תוודאו שהמסמכים שלכם תקפים ו/או מאושרים על ידי מי שמוסמך לכך על פי הצורך.

8.     תאמתו את המסמכים הציבוריים (תעודת לידה, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, תעודת מרשם פלילי, תעודת נישואין, תעודת שינוי שם, וכו') על ידי אפוסטיל במשרד החוץ בירושלים.

9.     תסרקו את המסמכים בצבע, באיכות גבוהה ובפורמט PDF ובלי להפריד בין העמודים כדי שתוכלו לעלות אותם לפורטל של משרד המשפטים.

10.  תשלחו את המסמכים על פי הצורך למתרגם מושבע מוסמך ע"י משרד החוץ הספרדי בארץ או  בספרד

11.  תסרקו את התירגומים בצבע, באיכות גבוהה ובפורמט PDF בלי להפריד בין העמודים כדי שתוכלו לעלות אותם לפורטל של משרד המשפטים.

12.  תכנסו לפורטל, תמלאו טופס בקשה בספרדית  ותעלו את המסמכים ואת התרגומים על פי ההנחיות בפורטל. אל תשכחו לשלם אגרה של 102- יורו בהעברה בנקאית בינלאומית בכדי להתחיל את ההליך (פרטי חשבון בנק לתשלום). 

13.  לאחר שהתיק שלכם התקבל כתקין, תקבלו זימון לפגישה עם נוטריון בספרד כדי להביא לפניו את כל המסמכים המקוריים המאומתים יחד עם התרגומים שלהם, כולל תעודת מרשם פלילי, על מנת שיוכל לערוך פרוטוקול נוטריוני (ACTA DE NOTORIEDAD).

14.  מינהל הרישום ושירותי הנוטריון הכלליים יבקשו באופן רשמי חוות דעת ממשרד הפנים ומשרד הממשלה בספרד אשר יחליטו בתווך של שנה.

15.  החלטה על הבקשה תתקבל בתוך תקופה של עד 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה והמסמכים הרלוונטיים יתקבלו על-ידי הנהלה הכללית של רישומים ושירותי נוטריון. אם לאחר 12 חודשים אין החלטה, הבקשה תיתחשב כנדחית (שתיקה מנהלתית).

16.  במידה וההחלטה חיובית, תצטרכו, תוך שנה,  להישבע/להבטיח את נאמנותכם למלך וציות לחוקה הספרדית ולחוקים בפני השגרירות הספרדית בתל-אביב או בירושלים ולהביא תעודת לידה ומרשם פלילי מעודכנים כדי להרשם במרשם האוכלוסין הספרדי.

17.  אי עמידה בתנאים האלה בתוך פסק הזמן שנקבע תביא לפקיעתו של ההליך.

18.  אם הכנתם את התיק שלכם כראוי, רוב הסיכוים שאתם כבר ספרדיים, españoles ...

מ ז ל  ט ו ב ¡FELICIDADES!